מעבר לייצוג בפני הועדות הרפואיות (מפורט בעניין זה תחת כותרת ועדות רפואיות), לעיתים נדרש הליך מוקדם יותר ונפרד בו נפגע נדרש להוכיח למשרד הבטחון כי אכן נפגע במסגרת המזכה אותו להיכלל תחת ההגדרה של "נפגע משרד הבטחון".
בדרך כלל מפנה משרד הבטחון את הפונה אל מומחה רפואי מטעמו, אשר נפגש עימו וממליץ האם יש מקום להכיר בו.
במידה והמומחה אינו ממליץ להכיר בנפגע – נדרשת פניה באמצעות עורך דין אל בית המשפט.
משרדנו מייצג בתביעות על פי חוק הנכים מול אגף השיקום ומערכת הביטחון. כך לדוגמא, משרדנו מייצג בהליכים משפטיים ומלווה חיילים, קצינים ואנשי משטרה הפונים לקבל תגמולים ממשרד הביטחון לאחר שנפגעו במהלך שרותם או שלטענתם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה (למשל, לחבלה או מחלה) לבין השירות. אנו מייצגים באותם הליכים בהם נקבע הקשר הסיבתי, אחוזי הנכות, גובה הקצבה או המענק והזכות לקבלת טיפולים רפואיים. אנו מייצגים ומלווים בתהליכים נוספים כגון הכרה בנפגעים כנכי צה”ל, ליווי תביעות להכרה בהחמרת מצב שנקבעה או העלאת אחוזי נכות של נפגעים. אנו מייצגים את הפונים אלינו בועדות רפואיות מסוגים שונים ובערעורים בביהמ”ש השלום והמחוזי.
מי זכאי להגיש תביעות כנגד משרד הבטחון?
חיילים (חיילים ששוחרו משירות סדיר, משרתים בקבע או חיילי מילואים), אנשי משטרה (כולל מג”ב והמשמר אזרחי), אנשי שירות בתי הסוהר, עובדי משרד ראש הממשלה (כגון אנשי המוסד והשב”כ), עובדי משמר הכנסת ועובדי הסגל הדיפלומטי של ישראל בחו”ל.